• שיר דרור, פסיכותרפיסטית בהרצליה

"בשמלה אדומה ושתי צמות" – על נערה רגישה מאוד במעבר לתיכון


כמה מרגש המעבר לתיכון עבורכם? הידיעה שהילדים שלכם, שרק לפני רגע התאקלמו בגן הילדים, מתבגרים במהירות גדולה כל כך והנה הם כבר אנשים בוגרים המגיעים למסגרת החינוכית האחרונה שלהם. אבל מה קורה כשהילדים שלכם סובלים מרגישות יתר?


כשאימה של יולי הגיעה אליי, היא היתה בחרדה גדולה. יולי ביתה הבכורה עמדה לעבור לתיכון והיא מאוד חששה מהפן החברתי: "קשה לה ליצור חברויות חדשות." היא שיתפה, "היא פרפקציוניסטית כזו, נורא רגישה, לוקחת הכל ללב. חוץ מזה היא רוקדת ארבע פעמים בשבוע, אז אין לה יותר מדי זמן להשקיע ביצירת קשרים, ואני חוששת שבשעה שילדים בני גילה עסוקים בבניית קשרים חדשים, היא תהיה מושקעת בעיסוקים הרבים שלה - כפי שכבר קרה בעבר – ותישאר בודדה, חוץ מזה נראה לי שהיא ממש בדיכאון" הוסיפה האם בעצב.

הסברתי לה שיולי נחשבת ל'ילדה רגישה מאוד' ומשם נובעים הקשיים החברתיים.


איך ניתן לזהות 'ילד רגיש מאוד'?

בספרה של ד"ר איליין ארון ילד רגיש מאוד היא מציגה 23 היגדים, אם עניתם נכון על 13 מתוכם, אז אפשר להניח שיש לכם ילד או ילדה רגישים מאוד (ניסחתי את ההיגדים בלשון נקבה אך הפנייה היא לשני המינים כאחד):

- נבהלת בקלות

- מתלוננת על בגדים "שמגרדים", על תפרים בגרביים או על תוויות

- לא נהנית בדרך כלל מהפתעות

- לומדת טוב יותר כשמסבירים לה בעדינות מאשר באמצעות עונש

- כאילו קוראת את מחשבותיי

- משתמשת במילים מסובכות לגילה

- מבחינה בריח חריג קל ביותר

- ניחנה בחוש הומור מפותח

- מפגינה אינטואיציה רבה

- מתקשה להירדם אחרי יום מלא התרגשות

- מתקשה להסתגל לשינויים מהותיים

- רוצה להחליף בגדים אם הם רטובים או מלוכלכים

- שואלת הרבה שאלות

- פרפקציוניסטית

- מבחינה במצוקתם של אחרים

- מעדיפה משחקים שקטים

- מציגה שאלות עמוקות שמעוררות את המחשבה

- רגישה מאוד לכאב

- מוטרדת מכך שנמצאת במקום רועש

- מבחינה בדקויות (חפץ שהוזז, שינוי בהופעתו של אדם וכו')

- שוקלת האם זה בטוח לפני שמטפסת למקום גבוה

- מרגישה דברים לעומק


התמודדות חברתית של ילדים רגישים מאוד

אם יש לכם ילדה רגישה מאוד, כמו יולי, כדאי להבין עם מה היא מתמודדת בבית הספר.

ראשית, 80% מחבריה לספסל הלימודים אינם ילדים רגישים מאוד, וכולם יחדיו לומדים בכיתות צפופות ורועשות במשך שעות ארוכות.

יולי קולטת את הדברים מהר מאוד, יחסית לחבריה, ולכן דעתה מוסחת כשהמורה חוזרת על דבריה שוב ושוב ושוב. כשהיא מצליחה לחזור ולהתרכז היא מגלה שהחמיצה חלק מהדברים שנאמרו והיא מוטרדת מכך.

על יולי עונשים לא עובדים טוב. ילדים רגישים הם לרוב מצפוניים יותר ומרגישים חובה לעמוד בדרישות בית הספר. כשיולי מגיעה למצב שהיא ננזפת או נענשת, החוויה עבורה היא בלתי נסבלת ולא הוגנת בעליל ומעוררת בה התנגדות רבה.

לבסוף, יולי מתקשה במיוחד להשתלב בחיים החברתיים בבית הספר, היא נוטה להיות שקטה מאוד, לצפות בדברים מהצד ומתקשה להשתלב בדינמיקה החברתית. היא מבחינה בקלות באכזריות המופנית כלפיה או כלפי ילדים אחרים וזה רק גורם לה להתרחק ולהסתגר, או להגיב בעצמה – ובכל מקרה חבריה לכיתה או לשכבה מגבשים עליה דעה שהיא מוזרה, מתנשאת, מרוחקת או משעממת, למרות שכל אלו רחוקים מאוד מחווייתה הפנימית.

למעשה, ריקי אימה של יולי צדקה בדאגתה לה, כי כל המצבים שתוארו לעיל, מעוררים ביולי חרדה רבה שמובילה להימנעות ולבדידות חברתית. ריקי חזתה בזה קורה בחטיבה, וכעת לקראת העלייה לתיכון היא מוטרדת פי כמה.

ריקי, כמו אימהות רבות אחרות, סבורה שהתיכון זו אחת ההזדמנויות החשובות עבור יולי לביסוס קשרים חברתיים איתם תוכל להמשיך שנים קדימה, והיא חוששת שיולי תחמיץ אותה.


דרכי טיפול בילדים רגישים מאוד

כדי להתמודד ולטפל במצב הרגיש כל כך ניתן לעשות מספר דברים:

1. להבין את הבעיה: אחד הדברים הראשונים שנעשו בהדרכת ההורים עם ריקי ובועז הוריה של יולי, היה בדיוק ההסבר הפסיכו חינוכי הזה - לגבי רגישות היתר של יולי, מאפייניה וכיצד אלו באים לידי ביטוי.

2. טיפול פרטני: בטיפול הפרטני של יולי, הושם דגש מרכזי על יכולת המשגה של הקשיים שהיא חווה, הבנה שלהם ונירמול – תחושת האשמה על כך שהיא לא כמו כולם, הייתה רק עול נוסף שהיה עליה לשאת, וחשיבה מחוץ לקופסה על מה ניתן לעשות כדי לסייע בידה ביצירת קשרים חברתיים מחוץ למסגרת בית הספר.

3. יצירת מפגשים חברתיים באווירה שקטה ורגועה: הוריה של יולי יצרו מפגשים חברתיים עם חבריהם שלהם יש נערות בגילה של יולי, בתנאים יחסית רגועים – בבית אחת המשפחות – כך שהבנות יוכלו לחבור וליצור קשר באופן פחות מאיים ומציף.

4. את לא 'כמו כולם' והכל בסדר: העובדה שהוריה של יולי הבינו את הקשיים איתם היא מתמודדת, הייתה כבר חצי מהדרך לפתרון - משום שהעובדה שהכילו אותה, הכירו בקשייה, נתנו מילים לחוויות שהיא עוברת מבלי להקטין אותם "זה בטוח לא כזה נורא כמו שנדמה לך" או, "בטח יש מישהי שאת יכולה להתחבר איתה בבית הספר, לא יכול להיות שכולן כאלה מעצבנות", ונמנעו ממשפטים כמו "תפסיקי עם הדרמות שלך", כי הבינו שמבחינת יולי היא אינה מחוללת דרמות, אלא חווה דרמות באמת ובתמים – יולי חשה מובנת. תחושת המובנות היא אחת התחושות המשמעותיות ביותר עבור אדם, בכדי שירגיש פחות לבד בעולם. אלו בפני עצמם הורידו מיולי את תחושת הדרישה שתהיה כמו כולם, וההורים הפסיקו לדרוש ממנה לקיים מפגשים חברתיים במידה שנראתה להם הגיונית, אך מבחינת יולי לא הייתה סבירה.

5. שילוב גורמי חינוך: ההורים שבעקבות הטיפול היו מודעים כעת טוב יותר לקשייה של יולי – יצרו קשר עם המורה המחנכת, שיתפו אותה באתגרים איתם יולי מתמודדת, ויחד חשבו על ילדה מהכיתה שיכולה להתאים לקשר עם יולי. המורה יזמה פעילות משותפת בין הבנות – בפרויקט לימודי שהיה מיועד מלכתחילה להיעשות בקבוצות קטנות או בזוגות. השידוך הזה התברר כמוצלח במיוחד, ויולי והילדה שאיתה עבדה על הפרויקט יצרו קשר מיטיב שהתפתח מעבר לשעות בית הספר והלימודים.

אחרי שמונה חודשים של טיפול, בליווי הדרכת הורים, גם ההתנהגות הנמנעת והדכאונית של יולי פחתה משמעותית והטיפול הסתיים בהצלחה.

050-7107000

משרד ראשי: קיבוץ גלויות 112/ב, הרצליה

© 2020 Dror Lanefesh, design by Alechka