• שיר דרור, פסיכותרפיסטית בהרצליה

מהו טיפול CBT?



שרית רשתי פסיכותרפיסטית CBT מסבירה


אז למי שלא מכיר, מה זה בעצם CBT?

CBT זה ראשי תיבות של Cognitive Behavior Therapy - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. אבי השיטה הוא הוא הפסיכיאטר והמטפל הנפשי אהרון בק, החידוש המרכזי שהביא אהרון בק, אבי גישת הטיפול הקוגניטיבי הינו שהמחשבות – הקוגניציה הן אלה המשפיעות על עולמנו הפנימי ועל ההתנהגות והרגש. למעשה , כל ההתנהגויות שלנו מבוססות על המחשבות שלנו והן פועל יוצא שלהן.

מבחינת ההתפתחות ההיסטורית של טיפול CBT בעולם, המהפכה הקוגניטיבית שהוביל בק מיוחסת לגל השני של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהופיע בין הטיפול ההתנהגותי הקלאסי לבין עלייתן של השיטות ממוקדות הקבלה והשינוי שמיוחסות לגל השלישי.

לכל אחד מאתנו יש חוויות ילדות שהן אלה שמעצבות את אופן הפרשנות שלו את העולם, את האופן בו הוא חווה את העולם ומתוך כך, הוא מגיב לסיטואציות שהוא נתקל בהן .

מתי אנחנו מזהים קושי?. שהפרשנות שלך לסיטואציות הן לא אדפטיביות וכפועל יוצא גם ההתנהגויות אם למשל עברת טראומה מסוימת שבעקבותיה את נמנעת ממצבים שיכולים להזכיר את הטראומה שחווית, זה בעצם גורם לך לצמצום הפעילות בחיי היום .


זה נקרא הכללה?

כן בדיוק. אתה מכליל מתוך הסיטואציה שעברת, מתוך הטראומה שחווית לאירועים שאינם קשורים. נניח שעברת תאונה בכיכר מסוימת בחולון, אז במקרה הטוב את תימנעי מלהגיע לאותה כיכר, ובמקרה היותר גרוע את גם אולי תימנעי מלהמשיך לנהוג ברכב או לצאת לרחוב שמה תפגעי לאור הטראומה, למרות הסבירות הנמוכה שתחווי את אותה חוויה טראומטית שוב. כך למשל אנחנו רואים אנשים אחרי פיגועים שנמנעים מלהגיע לאותו אזור בו קרה הפיגוע, למרות שהסבירות שיתרחש שם פיגוע נוסף היא מאד נמוכה.


במה CBT שונה מטיפול רגיל או הטיפול הקלאסי כמו שאנשים מתייחסים לזה?

הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הוא מאד מאד ממוקד, הוא מתמקד בכאן ועכשיו ובעצם אנחנו מלמדים את המטופל לחשוב מחשבות יותר אדפטיביות וכפועל יוצא התנהגויות ודרכי פעולה.. כלומר מלמדים אותו לפתוח עוד אופציות לחשיבה ולפרשנות של הסיטואציה. אנחנו כן מבררים את העבר בתחילת התהליך, כדי לדעת מה הסכמות ומהן אמונות הליבה עליהן מושתתת החשיבה והפרשנות של הסיטואציות, אבל אנחנו לא "ניתקע" שם, אנחנו כן נלמד את המטופל דרכים אדפטיביות יותר להתמודד עם הסיטואציות המורכבות , בעקר דרך חשיבה מציאותית מקדמת.


אז במצב של תאונה אז איזה סכמות או אילו אמונות חדשות תנסי לבסס אצל אותו אדם?

לרוב נתחיל מהסבר פסיכו- חינוכי שכולל שלושה שלבים , נרמול שזה קודם כל לנרמל את הסיטואציה, אנחנו מלמדים את המטופל מה התסמינים שקורים כשאנחנו בפוסט טראומה לדוגמא, אנחנו נציג את המידע הרלוונטי והעדכני על הנושא והתופעה , השלב השני הוא תיקוף לרגשות ולחוויה הסובייקטיבית כלומר לתת משנה תוקף לרגשות ולמה שעובר עליך והשלב השלישי הוא התקווה שזו תופעה מוכרת , ידועה ויש דרך ושיטה להתמודד עם הקושי.

אחרי שלב ההסבר מתחיל שלב איסוף הנתונים. אנחנו אוספים ראיות, על אופן הפרשנות, הרגשות וההתנהגויות סביב אירועים מאתגרים מחיי היום יום ,כדי לברר במקרה הספציפי הזה לדוגמא ,מה הסבירות שתצא לכיכר וזה יקרה שוב? יש כמה שיטות שאיתן עובדים בCBT, אחת מהן היא למשל במקרים של פוסט טראומה החשיפה.

אם למשל האדם מפסיק לנהוג בעקבות התאונה, אז חשיפה תהיה להוציא אותו מאזור הנוחות -"ההימנעות", להתחיל להתמודד עם החרדה ולהתחיל לעשות את הדברים שנמנע מלעשות אותם. כמובן שזה נעשה בהדרגה, בהתחלה רק בדמיון ורק אח"כ במציאות ולאט לאט ובהדרגה, אבל הרעיון הוא לחשוף את האדם לחרדה ולהימנעות מפעילויות שהוא עשה קודם לאירוע הטראומטי.

עוד שיטה שעובדת ב CBTזאת שיטת ההפרכות, אנחנו מנסים לאסוף ראיות לפרשנות המוטעית ולשים מולה ראיות סותרות. כלומר אנחנו מנסים להוכיח למטופל באופן ממש ראייתי, שישנן ראיות שסותרות את הפרשנות המעוותת שנוצרה כתוצאה מהטראומה.

ב CBT אנחנו עושים Joining למטופל כך שהוא חלק מתוכנית ההתערבות. זה אגב מה ששונה מהטיפול הדינאמי- המטופל מאד שותף לתהליך הטיפול. מרגע שהוא מגיע לטיפול והוא שם את הקושי המאד ספציפי ואנחנו מצליחים להמשיג את הקושי המאד ספציפי וייחודי לו , הוא שותף יחד איתנו בתהליך הטיפול.


אז מבחינת השיטות, דיברת על פסיכו-חינוכי, חשיפה, איסוף ראיות הפרכת מחשבה. האם יש טכניקות נוספות או שאלה מכסות פחות או יותר?


כן, יש לנו כל מיני טכניקות:


ניטור של מחשבות והתנהגויות לפני אירוע מעורר, שזה האירוע החרדתי. זאת למשל אחת הטכניקות שהיא מאד חשובה ולכן כמו שאמרתי המטופל שותף מהרגע הראשון כי חלק משיעורי בית הראשנים שאנחנו ניתן לו כדי ללמוד אנחנו בעצם חוקרים יחד את התופעה, המטפל והמטופל וחלק מהחקירה זה בעצם ניטור אירועים מעוררים- כלומר מה קורה נניח לפני שאני יוצא מהבית.


דרכי הפרכה והתמודדות שזה בדיקת מציאות אובייקטיבית, אנחנו עושים בתשאול סוקראטי- בעצם ממש לשאול את המטופל שאלות של חקר האמת כדי להוכיח לו, שהמחשבה שלו היא לא הגיונית עובדתית.


לשאילת שאלות אנחנו קוראים החץ היורד שאנחנו מתעמקים ומתעמקים ושואלים ואם יקרה אז מה יקרה? ואם ככה אז מה ככה? כלומר האם- ואז- וממש יורדים ויורדים עד שבעצם המטופל רואה שהמחשבה שלו היא לא אדפטיבית.

אחד המודלים הנוספים להתערבות זה המודל לפתרון בעיות שאתה ממש מגדיר, מנסח את הבעיה, ואת הפתרון שלה שמבוססת על תגובה, שיש בה התמודדות התנהגותית, רגשית, קוגניטיבית (המותאמת לבעיה), כך שהיא פותרת אותה או מאפשרת לאדם לחיות איתה. בתהליך פתרון הבעיות אתה מזהה את המחשבות והרגשות המעכבים ובעצם קובע לך מטרות ניתנות להשגה באמצעות הפתרון . זה מאד מתאים לאנשים שלא רוצים להיכנס לתהליך דינאמי וארוך.


לאיזה סוגי בעיות את חושבת ששיטת הCBT מתאימה במיוחד?

CBT מאד מומלץ לאנשים שכמובן חוו פוסט טראומה ועברו מצב טראומטי. היא מאד מומלצת באופן כללי לאנשים שסובלים מפוביות ומחרדות, זה נמצא מאד מאוד יעיל. כך גם לאנשים בדיכאון או לאנשים שנתקלים בקשיים, באירועי חיים ומחפשים פתרון יעיל ואפקטיבי.


אז האם CBT הוא טיפול קצר יחסית לטיפול הדינאמי?

הוא לא יותר קצר, אבל הוא מאד ממוקד, עובד ספציפית על הקושי.


ממה שונה CBT מקואצ'ינג?

מי שמגיע לטפל בCBT זה בד"כ אנשים שמגיעים מעולמות הטיפול ומכירים טכניקות התערבות נוספות. אני חושבת שכדי להיות מטפל CBT מאד חשוב להכיר גם תאוריות שונות וטכניקות התערבות שונות ובעצם להכיר את נפשו של האדם. אני לא כ"כ בטוחה שאנשים שעושים קואצ'ינג מכירים לעומק את התהליכים הרגשים והקוגניטיביים שעוברים על נפש האדם שזה נראה לי משהו שהוא קריטי במיוחד בפתולוגיות כמו דיכאון או חרדה ובכלל.

מאד חשוב להכיר את הDSM-5, את הפתולוגיות השונות ולדעת איך להתערב וצריך לעשות את זה מאד בזהירות. אנשים שבאים מתחום האימון ואין להם את הכלים הטיפוליים ואת ההבנה הטיפולית אני חושבת שזה יכול להיות מאד מאוד מסוכן והם בוודאי לא יכולים להתערב בחלק גדול מהאוכלוסיות שדיברתי עליהן שהן מאובחנות פסיכיאטרית.

קואוצ'ינג מתאים אולי לדברים שהם יותר רכים, הוא מאד עוזר ותורם בקביעת מטרות שאתה רוצה להשיג אבל כשיש לך בעיה משמעותית ואקוטית ומאובחנת שאתה צריך להיות בה מאד זהיר, חשוב להכיר את התופעות לעומק. אגב אחד הדברים שאנחנו עושים בCBT זה אבחונים- לפני במהלך, אחרי התהליך, מתוך היכרות עם הפתולוגיות השונות. למשל אנחנו עושים אבחון של מה מדד הדיכאון שאתה נמצא או רמת החרדה שאתה מצוי בה.


אז נעשה שימוש בשאלונים?


בוודאי, זה אחד הכלים המאד מאד משמעותיים בCBT.


כלומר יש ממש כלי שהוא מדיד להראות בתחילת, באמצע ובסוף התהליך איפה אתה נמצא.


נכון אנחנו ממש מודדים, אנחנו קובעים מטרות וזה אולי עוד משהו משמעותי בטיפול CBT, זה שיש מדידה ואנחנו משתדלים שתהה כמה שיותר כמותית, כדי להראות לעצמנו כמטפלים וגם למטופל מהו התהליך שהוא עבר. אם למשל מגיע ילד עם היעדר שליטה בכעסים והתפרצויות זעם, אז אנחנו ממש נספור כמה אירועים של התפרצויות זעם הילד הגיע אתן בתחילת התהליך ומה קורה בסוף התהליך.


למי תמליצי שלא להגיע לטיפול CBT?

אני לא ממליצה להגיע לCBT למטופלים שלא מכירים בקושי שלהם, או למטופלים שלא מוכנים לקחת חלק פעיל בטיפול כי זה דורש שיעורי בית ואתה נדרש להיות מאד מאד פעיל ואקטיבי במהלך הטיפול. בין המפגשים המטופל נדרש לעבודה עצמית, הטיפול הוא טיפול מתמשך ולא מתרחש רק בפגישות בלבד, ולכן צריך להגיע מאד בשל, מאד ממוקד מטרה ולהיות מוכן נפשית לזה שאתה לוקח חלק פעיל בטיפול על מנת שיצליח.


אז זה אומר שאם לצורך העניין מישהו מגיע עם חרדות מג'וקים וזה המוקד הטיפולי ועכשיו יש לו משבר עם בן או בת זוג שלו אז את כמטפלת תסיטי אותו למוקד הטיפול?

אכן כן, בדיוק כך. כשנסיים לעבוד על המוקד של החרדה מג'וקים לצורך העניין, אנחנו נוכל לפתוח מטרה נוספת שתוגדר מראש שהיא מדידה וניתנת לכימות, שאנחנו רוצים לעבוד עליה - של מה יחשב מבחינתו כהצלחה. לא בטוח שמערכת היחסים עם בת הזוג זו מטרה בפני עצמה, צריך יהיה להגדיר מה בדיוק בתוך מערכת היחסים מפריע ועל מה אנחנו רוצים לעבוד בתוך הדבר הזה. העבודה היא כל פעם מול מטרה ספציפית.




050-7107000

משרד ראשי: קיבוץ גלויות 112/ב, הרצליה

© 2020 Dror Lanefesh, design by Alechka