החלטתם להתגרש? סביר להניח שיש לכם הרבה מאוד התמודדויות והחלטות קשות לקבל, ואחת הקשות שבהן היא מה עושים עם הילדים. לבחור באפשרות של משמורת משותפת אומר שהילדים יעברו מבית לבית, שתצטרכו לגור ממש באותה שכונה וגם לחלק שבוע אי זוגי בדיוק לחצי זה לא ממש מסתדר. אתם וודאי מתחבטים בשאלה טובתו של מי היא המשמורת המשותפת- ואולי אתם תוהים אם הסידור הזה אולי טוב לכם, אבל לא בטוח שלילדיכם.
וודאי שמעתם הרבה דברים מטרידים על מה קורה לילדים אחרי הגירושין, על רגרסיות, בעיות התנהגות, קשיים רגשיים ועוד, והדבר האחרון שאתם רוצים הוא לעשות לילדים שלכם רע יותר ממה שעצם הפרידה והשינוי עושים להם.
ביוני 2016 אישרה וועדת השרים בישראל את "חוק ביטול חזקת הגיל הרך", שקבע כי ילדים עד גיל 6 עוברים באופן אוטומטי לחזקת האם. בכך מצטרפת ישראל ליתר מדינות המערב שבהן המגמה היא לביטול חזקת הגיל הרך והעדפת משמורת משותפת לטובת הילד. בדנמרק למשל משמורת משותפת ככלל היא ברירת מחדל[1]. שינוי זה, הופך את סוגית ההורות המשותפת בישראל לאקטואלית מתמיד.
אז הנה כמה נתונים ממחקר שהתפרסם ב 2014[2] שיעזרו לכם לקבל החלטה...
אנחנו חיים בתקופת מעבר של שינויים חברתיים – כיום אבות מגלים מעורבות רבה יותר בחיי ילדיהם, ואימהות נוטות להשתלב יותר בשוק התעסוקה במשרות מלאות גם בגיל הרך, לכן הורות משותפת הפכה לנפוצה יותר בכל רחבי העולם. רוב הילדים עדיין מתגוררים עם אמם ומבלים עם אביהם כל סוף שבוע שני ולעיתים ערב אחד באמצע השבוע, אך ניכר שינוי באופק.
למשל בוויסקונסין שליש מההורים שהתגרשו ב 2007 הגיעו להסכם הורות משותף 50-50 ורבע הגיעו להסכם של 25% מהזמן שהייה של הילדים אצל האב. בוושינגטון ב 2008 כמעט מחצית מהילדים התגוררו לפחות 35% מהזמן עם אחד ההורים מתוך 4,354 משפחות.
המחקר שסקר 40 מחקרים במשך 25 שנה - השווה למי מהילדים טוב יותר- לכאלו שהוריהם בחרו בהורות משותפת או לכאלו שחיים עם הורה אחד, לרוב האם המשמורנית. ההגדרה של משמורת משותפת במחקר היא שהילדים נמצאים עם כל הורה לפחות 35% מהזמן.
במצטבר, המחקר מראה שילדים בהסדר משמורת משותפת יש תוצאות טובות יותר מבחינה רגשית, התנהגותית, פסיכולוגית, ואפילו בריאותית.
ומה לגבי הורים, אקסים שלא מפסיקים לריב?
סכסוך מתמשך בין ההורים רע לילדים ללא כל צל של ספק. הוא מוביל למשבר נאמנות מתמשך, ותוצאותיו על הילדים ועל הקשר בין הילדים להוריהם ניכרות גם בבגרות. עם זאת, למרבה ההפתעה היתרונות היחסיים עבור הילדים במחקר, נמצאו גם ברמת קונפליקט גבוהה בין ההורים.
האם יש מקרים בהם אין למשמורת המשותפת יתרון?
מסתבר שבמשפחות בהן להורים יש הכנסה גבוהה יחסית או רמת קונפליקט נמוכה, מצבם של הילדים הוא הטוב ביותר אחרי הגירושין בלי קשר לסוג הסדר המשמורת.
כמו כן, ישנו ויכוח על השפעת המשמורת המשותפת על הסתגלות הילדים בגיל צעיר. בהתבסס על תיאורית ההתקשרות, חלק מהחוקרים טוענים שמשך ותכיפות הפרידות מהאם בינקות מעלה סיכונים בהתפתחות הילדים. מנגד, חוקרים אחרים מדגישים את החשיבות של תקשורת רציפה של הילדים עם שני ההורים כך שלא יחושו מאוימים בכל גיל[3].
המחקר הנוכחי לא מצא כל עדות משכנעת שהורות משותפת נקשרה לתוצאות שליליות מבחינת התינוקות והפעוטות.
מתי משמורת משותפת אינה רצויה?
כשיש היסטוריה של אלימות, או כשהילדים אינם אוהבים את אביהם או אינם מסתדרים איתו, אז מוטב שהאימא תהיה ההורה המשמורן עם הסדרי ראייה של האב. כמובן שבמקרים של אלימות ייתכן אפילו שהסדרי הראייה ייעשו בחסות החוק.
בסך הכל, מחקר זה מפוגג מיתוסים רבים ביחס להורות המשותפת ומקדם הבנה טובה יותר של בחירה אפשרות זו.
[1] קין, ה. (2012). חזקת הגיל הרך בישראל ובעולם. הלשכה המשפטית, הכנסת. http://www.knesset.gov.il/LegalDept/heb/docs/Survey200512.pdf
[2] Nielsen, L. (2014). Shared physical custody: Summary of 40 studies on outcomes for children. Journal of Divorce & Remarriage, 55(8), 613-635.
[3] Bauserman, R. (2002). Child adjustment in joint-custody versus sole-custody arrangements: a meta-analytic review. Journal of Family Psychology, 16(1), 91.
