מחשבות בעקבות הרצאה על אובדנות באי כנס תובנט בחינוך 30.12.16
יש לך מתבגר או מתבגרת בבית. פתאום הם כל כך מרוחקים, כועסים כל הזמן, לא נגישים. אולי הם עוברים איזה משבר אישי? אולי חווים אהבה נכזבת? אולי השפילו אותם ברשת החברתית והם מתביישים לספר?
מדווחים על 500 מתאבדים בשנה, כנראה שמדובר ב 625
שנת 2016 גבתה את חייהם של 370 בני אדם בתאונות דרכים, ולצד זאת את חייהם של 500 בני אדם כתוצאה מהתאבדות. מקובל להניח שבפועל המספרים של המתאבדים גדולים בכ25%. התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב מתבגרים בארץ. כ- 2,000 בני נוער מנסים להתאבד בכל שנה וכ- 20% מהם חושבים על כך. מדובר בנתונים מבהילים- בין אדם לשניים נוטלים את חייהם בכל יום, כי קצו בחייהם והרגישו שאין אף אחד ואף אחת בעולם שיוכלו להושיט להם יד ושאין להם כל תקווה.
אז איך אנחנו לא שומעים על זה?
התאבדות היא תופעה שאפופה בהמון בושה. הורים רבים נמנעים מלספר מחשש שיחשבו עליהם שנכשלו כהורים, שלא היו די רגישים לילדיהם. הבושה מכסה גם על תחושת אשמה קשה של ההורים, האצבע המאשימה שהם מאמינים שיפנו כלפיהם, היא אותה אצבע מאשימה שהם לעתים מפנים כלפי עצמם. החברה מחזקת את תחושת החריגות ונותנת גושפנקה לבושה ולאשמה על ידי קבורת המתאבדים מחוץ לגדר – הוקעתם מתרחשת לעין כל בדרכם האחרונה, מטילה צל כבד על המשפחה האבלה גם כך.
מה המענה שנותנת המדינה?
מדינת ישראל מקצה 400 מיליון ₪ לשנה בממוצע לתכנית הלאומית למניעת תאונות דרכים, אך לטובת מניעת אובדנות הוקצו רק 18 מיליון ₪, מתוך 40 מיליון שנדרשים כדי להפחית את מספר ההרוגים בעשרות אחוזים. תכניות מקבילות הוכחו כיעילות במספר מדינות מתקדמות.
השלכות ניסיונות אובדניים על המשך החיים
ניסיונות אובדניים בקרב מתבגרים הם נפוצים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ומעלים שאלה לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על חייהם של אותם אנשים. זוהי דאגה רצינית בתחום בריאות הציבור, כשאחד מכל 10 מתבגרים מדווח על ניסיון אובדני. שיעורים אלו הם גבוהים בצורה לא פרופורציונאלית בהשוואה לניסיונות האובדניים בילדות ובבגרות. עם זאת, למרות שהתאבדות נשארת אחת הסיבות המרכזיות למוות מוקדם, שיעור הניסיונות שמגיעים לכדי מוות הם נמוכים באופן כללי מהניסיונות המתרחשים בבגרות.
נשאלת השאלה האם לניסיונות אובדניים יש השפעות ארוכות טווח, או שהם משקפים משבר רגעי חולף בקרב?
במחקר בדקו האם ניסיונות אובדניים בקרב מתבגרים היו קשורים לליקויים הנובעים מנטיות אובדניות, פסיכופתולוגיה, ותפקוד פסיכולוגי בבגרות.
בוצעה הערכה של 816 מתבגרים באמצעות ראיונות ושאלונים בארבע נקודות זמן מגיל ההתבגרות (גיל 17 בממוצע) אל הבגרות (גיל 30 בממוצע). החוקרים בדקו האם ניסיונות אובדניים בגיל ההתבגרות ניבאו תוצאות בבגרות. הממצאים הראו שניסיונות אובדניים בגיל ההתבגרות, ניבאו הסתגלות נמוכה יותר בבגרות בהיבטים רבים. אחרי הסתגלות, ניסיונות אובדניים בגיל ההתבגרות ניבאו הפרעות חרדה, הפרעת אישיות גבולית ובעיות הסתגלות חברתיות, התנהגויות מיניות מסכנות ושימוש בטיפול תרופתי פסיכיאטרי.
צעדת בשביל החיים 2016
מספר טיפים למניעה
שיחה על התאבדות אינה מובילה להתאבדות, היא יכולה לכל היותר למנוע אותה. יש הנחה רווחת כי העלאת הנושא יכול להכניס לאדם רעיונות לראש. זה לא המצב. מחקרים מראים, שמי שלא רוצה ומתכנן להתאבד, לא יתחיל לעשות זאת בעקבות שיחה על הנושא. עם זאת, מוכנות לשוחח על הנושא יכולה לעזור לכם להגיש לאדם סיוע וטיפול מקצועי, ולהפחית את הסיכון להתאבדות.
"מי שרוצה להתאבד יצליח". יש בזה משהו, בעיקר במצבים קשים של מחלות פיזיות או נפשיות מסוימות, אך אנשים צעירים שחווים משבר רגעי, חווים אותו בעוצמות גבוהות, וחסרים את ניסיון החיים שיש למבוגרים כדי לדעת שהכל חולף – גם הכאב הגדול ביותר שהם חווים כרגע. מחקרים מראים שאדם שרוצה להתאבד ברגע נתון, אם יקבל את הליווי המתאים ויעבור את "הגל", לא ירצה להתאבד יום או יומיים לאחר מכן.
גלו מעורבות בחיי ילדיכם גם בגיל ההתבגרות. רבים מהמתבגרים כעוסים, בועטים ומשדרים לסביבתם בכלל ולהוריהם בפרט, שהם לא זקוקים להם. ההיפך הוא הנכון, כמו פעוט בגיל שנתיים עם התקפי זעם (טנטרום), המתבגרים נלחמים על עצמאותם ובגרותם, ותוך כדי כך מרגישים צורך להדוף את הוריהם. חשוב לשמר איתם אפיק תקשורת פתוח וחיובי, לומר להם שאתם שם בשבילם מתי שיצטרכו, ושאם כואב להם משהו, הם לא צריכים להישאר איתו לבד.
היו רגישים לנקודות משבר. אם בנכם או בתכם חוו אהבה נכזבת, נכשלו במבחן שהיה להם חשוב ביותר, לא התקבלו לסיירת – גם אם בעיניכם מדובר בכישלון פעוט, זמני ולא משמעותי, חשוב לברר איתם מה משמעות הכישלון הזה. רק כך תדעו האם משבר זה מהווה נקודת סיכון, או משבר נורמטיבי חולף גם בעיניהם.
קחו ברצינות אמירות כמו "נמאס לי מהחיים". כל אמירה שיכולה לבטא רצון לשים קץ לחיים, יכולה להיות זעקה לעזרה או סימן מקדים לנקיטת פעולה. הורים נוטים לבטל אמירות מעין אלו, מתוך הצפה, חרדה וחוסר אונים. אל תניחו לאמירות כאלו לעבור לידכם. בררו מה טיבן של האמירות הללו מבחינת הילדים.
כנס משפחות "בשביל החיים" 2017 – איך לדבר עם ילדים על התאבדות במשפחה? יתקיים ב 8.1.17 בבית התפוצות בתל-אביב.
ביבליוגרפיה
Nault-Brière, F., Rohde, P., Seeley, J. R., Klein, D., & Lewinsohn, P. M. (2015). Adolescent suicide attempts and adult adjustment.
