אתרי רשתות חברתיות מושכים במיוחד את המתבגרים, אך הוכח שמשתמשים אלו סובלים מהשפעות פסיכולוגיות שליליות כשעושים שימוש אינטנסיבי באתרים אלו.
מחקר שיצא לאור השנה 2017 בכתב העת Journal of Adolescence מטעם אוניברסיטת לול בברצלונה, בשיתוף עם אוניברסיטת Duisburg-Essen שבגרמניה ואוניברסיטת אטונומוס בברצלונה - ניתח את תפקיד הפחד מהחמצה (-fear of missing out FOMO) ואת מידת האינטנסיביות בשימוש ברשתות החברתיות להסבר הקשר בין סימפטומים פסיכופתולוגיים הכוללים בעיקר חרדה ודיכאון.
מטרת המחקר הייתה לקבוע האם מתבגרים שסובלים מסימפטומים של דיכאון וחרדה, חווים החרפה במצבם כתוצאה משימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות.
במחקר און ליין שכלל 1,468 מתבגרים לטינו אמריקאים בגילאי 16-18, הנבדקים מילאו שאלונים לדיווח עצמי למדידה של:
חרדה ודיכאון
מידת השימוש ברשתות החברתיות – (בעיקר Facebook, Whatsapp, Twitter, Instagram ו-Google plus),
רמת הפחד מהחמצה
ושאלון על תוצאות שליליות נוספות הנובעות משימוש ברשתות החברתיות דרך הסמארטפונים.
נמצא שבקרב בנות, תחושת דיכאון דרבנה אותן למעורבות גבוהה יותר ברשתות החברתיות, בעוד שאצל בנים חרדה הייתה דווקא הטריגר לכך.
במחקרים קודמים נמצא קשר בין כמות הזמן שמתבגרים מבלים ברשתות החברתיות לירידה בממוצע הציונים, הפחתה בקשרים בינאישיים עם חברים, ירידה בערך העצמי ורמות גבוהות יותר של דיכאון.
עם זאת, כמות הזמן המושקעת ברשתות החברתיות היא לא המשתנה היחיד המשפיע. מעורבות חברתית גבוהה ברשתות לכשעצמה אינה גורם סיכון, אלא רגישויות אישיות הן שנחשבות לבעייתיות בהקשר זה כגון: גיל צעיר מדי, עיוות הפרופיל האישי ברשת ובעיות נפשיות קיימות.
מה זה בכלל פחד מהחמצה (FOMO)?
הכוונה היא לרצון הבסיסי לדעת מה יש ומה קורה אצל האחר, ומה אנחנו מפסידים. הבעיה היא שכיום, עם שגשוג הרשתות החברתיות זמינות המידע הזה גבוהה ונגישה בכל רגע נתון.
היום הנראות שלנו יותר חשובה מכל דבר אחר, לא משנה איך אני מרגיש אלא איך נראה לסביבה שאני מרגיש. מי שחווה את הפחד מהחמצה ברמה גבוהה, חש צורך דחוף להתחבר לרשתות החברתיות כמעט בכל רגע פנוי, כדי להתעדכן מה קורה.
איך נעזור לילדינו להתגבר על הפחד מהחמצה?
Mono tasking. עודדו את הילדים והמתבגרים לקחת את הזמן, ולעשות כל פעולה בפני עצמה – כשאוכלים למשל, להיות עסוקים רק באכילה ובשיח מסביב לשולחן, ולא לעשות שום דבר אחר. להימנע משימוש בסמארטפון תוך כדי, או מצפייה בתכנית. יכולת זו, שבעבר נראתה לנו כל כך מובנת מאליה ועזרה לנו בפיתוח מיומנויות חברתיות, למרבה הצער, הולכת ומתנוונת.
ראייה ביקורתית. סייעו לילדיכם בפיתוח ראייה ביקורתית של המציאות – מה באמת חשוב ומה לא. בגילאים הצעירים כשעדיין יש לכם יכולת השפעה גבוהה יותר על הילדים, הרשו לעצמכם להגיד להם 'לא' ולהגביל את זמן השימוש במסכים, כך יתפנה להם זמן להשקיע בפעילויות מעמיקות ומתמשכות יותר ולצד זאת מתגמלות יותר – כגון: משחק סימבולי, משחקי קופסה, קריאת ספר ועוד.
Mindfulness. עודדו ותרגלו עם ילדיכם – נוכחות ברגע הזה. התבוננות בטבע, חשיבה על הדברים המתרחשים, תשומת לב לתחושות בגופם, עיסוק בפעילות ספורטיבית - כל אלו יסייעו להם ולכם להיות נוכחים ברגע הזה, שזו חווית החיים במלואה.
הוקרת תודה. טפחו בעצמכם ובילדיכם יכולת של הוקרת תודה על מה שיש. בעוד שרשתות חברתיות מטפחות תפיסה לפיה כולם עושים חיים חוץ ממני, הכרה במה שיש לי והוקרה של אלו, זו יכולת חשובה במיוחד.
לבסוף, ההשפעה המכרעת שלכם כהורים על ילדיכם היא הדוגמה האישית. שאלו את עצמכם עד כמה אתם חוששים להחמיץ? כמה פעמים ביום אתם מתחברים לפייסבוק שלכם? לוואטסאפ? או לכל אפליקציה אחרת. כיום יש אפליקציות המנטרות את מידת השימוש שלכם ברשתות החברתיות, רובן כוללות פונקציות בסיסיות בחינם.
ביבליוגרפיה
Oberst, U., Wegmann, E., Stodt, B., Brand, M., & Chamarro, A. (2017). Negative consequences from heavy social networking in adolescents: the mediating role of fear of missing out. Journal of Adolescence, 55, 51-60.
