תרגום המאמר של Jan 12, 2021 / Yuko Munakata PhD
פוסט זה הוא חלק מהסדרה "איך להיות אדם טוב יותר" של TED, שכל אחת מהן מכילה עצה מועילה מאנשים בקהילת TED; דפדף בכל הפוסטים כאן.
לפני כמה שנים ניגש אלי סטודנט אחרי היום השני שבו לימדתי את הכיתה בנושא הורות והתפתחות הילד (אני פרופסור לפסיכולוגיה במכללה). היא היססה לרגע, ואז התוודתה: “אני באמת מתעניינת בחומר הזה. אבל קיוויתי שהכיתה שלך תעזור לי להיות הורה טוב יותר אם יהיו לי ילדים מתישהו. "
היא הגיעה למסקנה שהקורס לא יעזור לה מכיוון שאמרתי לתלמידים שאני הולך לסקר כיצד להורים אין שליטה בעיצוב האופן של ילדיהם. האם ההתמודדות עם מדע ההורות והתפתחות הילד לא תהיה רלוונטית לאיך היות הורה טוב? אני מקווה שהשיעור שלי בסופו של דבר שינה את דעתה.
הורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם - בין אם הם צעירים או זקנים, עשירים או עניים, נשואים או גרושים. מדפים של ספרי הורות מבטיחים ללמד אנשים כיצד להתמודד עם ההחלטות הקשות שעומדות בפני ההורים מדי יום וכיצד להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
ספרים בנושא הורות מכל האומות חולקים מסר אחד עקבי: אם ילדכם לא מצליח, אתם עושים משהו לא בסדר.
כפי שמתברר, המדע תומך במסר שונה לחלוטין ובסופו של דבר מעביר מסר מעצים: ניסיון לנבא כיצד ילד יעוצב על סמך בחירות שהוריו עשו, זה כמו לנסות לחזות טורנדו ממעוף כנפי הפרפר.
הביטוי "אפקט הפרפר" מייצג מקרה פרטי בו משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו.
אם אתה הורה, אתה הפרפר שמנפנף בכנפיו. ילדכם הוא הטורנדו, כוח עוצר נשימה של הטבע. תוכלו לעצב את האדם שילדכם הופך - בדיוק כמו שהפרפר מעצב את הטורנדו - בדרכים מורכבות, לכאורה בלתי צפויות אך חזקות. הטורנדו לא היה קיים ללא הפרפר.
תוכלו לשאול: “מה עם כל ההורים המצליחים שיש להם ילדים מצליחים? או ההורים המתקשים שיש להם ילדים מתקשים? "
נראה שהם מראים את כוח ההורות, אך ילדים מעוצבים על ידי כוחות רבים שהם גדלים איתם ושזורים לעתים קרובות - כוחות כמו גנים, בני גילם ותרבות. זה מקשה לדעת אילו כוחות משפיעים על מי שהילדים הופכים להיות.
מיליוני ילדים נחקרו כדי לבודד מהם כל אותם כוחות מעצבים. מחקרים עקבו אחר תאומים זהים ותאומים שאינם זהים, אחים זקנים שגדלו יחד או אומצו וגדלו זה לצד זה. התבגרות באותו בית אינה הופכת את הילדים לדומים יותר באופן משמעותי באופן שבו הם מצליחים, עד כמה הם מאושרים או סומכים על עצמם וכו '.
במילים אחרות, דמיין אם היית נלקח בלידה וגדלת ליד המשפחה מצד שמאל ואחיך או אחותך גדלו על ידי המשפחה מימין. בגדול, זה לא היה גורם לכם להיות יותר דומים או שונים מלהתבגר יחד תחת אותו גג.
מצד אחד, ממצאים אלה נשמעים כלא ייאמנו. חשבו על כל הדרכים בהן ההורים נבדלים מבית לבית - באיזו תדירות הם מתווכחים והאם הם נוקטים בהורות הליקופטר[1] או לא ועד כמה הם מרעיפים את ילדיהם באהבה. הייתם חושבים שזה יהיה מספיק חשוב לגרום לילדים שגדלים באותו בית יותר דומים מאשר אם הם היו מגדלים בנפרד, אבל זה לא.
בשנת 2015, מטה-אנליזה - מחקר המנתח מחקרים רבים - מצא דפוס על פני אלפי מחקרים בעקבות למעלה מ -14 מיליון זוגות תאומים ב -39 מדינות. החוקרים מדדו מעל 17,000 תוצאות, והגיעו למסקנה שכל אחת מהתוצאות היא תורשתית. גנים משפיעים על מי שהילדים הופכים, אך גנים לא הסבירו הכל. גם הסביבה הייתה חשובה אבל זה לא הספיק בכדי לעצב ילדים שגדלים באותו בית כדי להיות דומים יותר.
יש אנשים שבחנו את הממצאים הללו והגיעו למסקנה לפיה ההורות לא משנה, שהיית הופך לאותו אדם שאתה היום, בלי קשר למי שגידל אותך.
מצד שני - הממצאים האלה לא כל כך מזעזעים כשחושבים איך אותו הורה יכול לעצב ילדים שונים בדרכים שונות. לדוגמא, ילד אחד עשוי למצוא את זה מועיל כאשר אמה מספקת מבנה, ואילו אחותו תחווה את זה כחונק. ילד אחד יכול לחשוב שהוריו דואגים כאשר הם שואלים שאלות על חבריו, אך אחיו חושב שהם סקרניים. ילד אחד עשוי לראות בגירושין טרגדיה, ואילו אחיו יכול לראות לראות בכך הקלה.
אותם אירועים, חוויה שונה של כל ילד.
אבל זה שאירוע לא מעצב אנשים באותה צורה לא אומר שלא הייתה לו שום השפעה. ההורות שלך עשויה לעצב את ילדיך - רק לא בדרכים שמובילות אותם להיות דומים יותר. ההורות שלך יכולה להוביל את הילד הראשון שלך להיות רציני יותר ואת הילד השני שלך להיות רגוע יותר. לחלופין, זה יכול לגרום לילדך הראשון לרצות להיות כמוך וילדך השני לרצות להיות ההיפך ממך.
אתה מנפנף בכנפי הפרפר לעבר הטורנדו שהוא הילד שלך.
כיום מדענים מפתחים הבנה מורכבת יותר ויותר כיצד הורים יכולים לעצב את עתיד ילדיהם.
אז מה נוכל לעשות עם כל הממצאים הללו?
ראשית דעו שהורות כן חשובה.
זה נשמע מובן מאליו, אבל יש אנשים אינטליגנטיים טענו אחרת.
שנית דעו שהורות משפיע באופן מורכב ובלי ניתן לחיזוי.
לכל מי שאי פעם היה הורה: הפסיקו להאשים את עצמכם כאילו אתם שולטים בדרכו של ילדכם. יש לך השפעה - אבל אין לך שליטה.
לכל מי שאי פעם היה ילד: תפסיקו להאשים את ההורים שלכם, או לפחות תפסיקו לחשוב שאתם חייבים להיות מוגדרים על ידם.
תפסיקו להאשים הורים אחרים. סקר שנערך לאחרונה בקרב אלפי הורים העלה כי 90 אחוז מהאימהות ו -85 אחוז מהאבות חשים נתונים לביקורת, וקרוב למחציתם מרגישים ששופטים אותם כל הזמן או כמעט כל הזמן על ידי אנשים שהם מכירים ועל ידי זרים גמורים. גם כאשר ההורים עושים כמיטב יכולתם, אי אפשר לספק את כולם.
שלישית, העריכו עד כמה הרגעים שלכם עם הילדים הם משמעותיים לא בגלל האופן שבו תעצבו את ילדיכם, אלא בגלל המשמעות שיש להם עבורכם ברגע הזה.
[1]מונח שהוטבע בשנות ה־90 ותיאר הורים שמרחפים מעל ילדיהם בכל עת ונוהגים לומר לילדיהם מה לעשות וממה להיזהר.
