הדרכת הורים

"פסיכותרפיה לילדים מאפשרת הזדמנות ייחודית לשינוי בדפוסי ההורות, באמצעות הדרכת הורים שהופכת להתערבות טיפולית משמעותית ויכולה להתקיים גם ללא טיפול ישיר בילד/ה" (ישי ואורן, 2006). כך הדרכת הורים או הדרכת הורות, יכולה להיות חלק אינטגרלי מטיפול בילד, או לעמוד בפני עצמה.
כך למשל, כשמדובר בילד צעיר מאוד, מתחת לגיל 5, ההמלצה היא על טיפול דיאדי (טיפול בקשר הורה-ילד) או על הדרכת הורים בלבד. בגילאים הצעירים ההורה הוא סוכן השינוי המשמעותי ביותר בחיי הילד, ולכן כל שינוי שחל בהורה, לרוב יהיה בעל השפעה משמעותית ביותר בחיי ילדו.
עבודה על הורות, היא טיפולית בפני עצמה ואינה מחליפה או עומדת בסתירה לטיפול אישי של ההורה. העבודה הטיפולית עם ההורה היא הכרחית, ולעיתים היא התערבות מרכזית שאין לה תחליף.
רוב המטפלים בילדים נפגשים עם ההורים בנפרד, וכך פוגשים את הפער בין ההורים כפי שהופנמו בנפשם של הילד, לבין ההורים 'המציאותיים'. באותה מידה, המטפלים פוגשים בטיפול את הילד 'המציאותי' אל מול הילד המופנם בנפש ההורה.
ההורות דורשת משאבים רגשיים גדולים. גם הורים המתפקדים היטב בתחומי חיים אחרים, עלולים להיתקל בקשיים משמעותיים כשהם הופכים להורים.
הורים לרוב יפנו לטיפול סביב מצוקה של הילד, סביב מצוקה שלהם מול הילד, או הפניה של גורם חיצוני כגון גננת, מורה או יועצת חינוכית. במצוקה מול הילד, במידה ומדובר בילד רך בשנים, ניתן לבדוק אפשרות של טיפול דיאדי, אך במידה והילד בן 6 ומעלה, רצוי לקיים טיפול פרטני לילד בליווי הדרכת הורים.
תכופות ניתן לראות כי הורים שמביאים ילד לטיפול חשים בושה או אשמה, כי חשים שנכשלו בתפקידם ההורי לכאורה, בעוד שהמטפל לעולם יראה בהבאת הילד לטיפול אקט בוגר ואחראי, וינסה לסייע לילד ולהוריו לשפר את איכות חייהם. עם זאת, חלק מההורים אינם מבינים מדוע אם "הבעיה בילד", הם נדרשים להגיע להדרכה ולשתף על עצמם ועל ההיסטוריה האישית שלהם.
הסיבה לכך היא שהילד לפעמים לוקח על עצמו תפקיד במשפחה, שההורה שם עליו באופן לא מודע ורק דרך חשיבת התהליכים הנפשיים העדינים שיצרו מצב זה, ניתן יהיה להתיר אט אט ובהדרגה את הסבך.
לפעמים הורים חוו טראומות ואובדנים שלא עובדו כפי שצריך, ואלו עוברות לילדיהם. בשלבי חייו המוקדמים של הילד, כאשר עדיין אין נפרדות בין הילד להורה, הילד חווה את הטראומה של ההורה כאילו הייתה הטראומה שלו.
הדפוסים שהתקבעו בין ההורה לילד מועברים למטפל של הילד, ומתוך כך מאפשרים עבודה משמעותית. המטפל מייצג עבור ההורים את הוריהם שלהם.
בנוסף נעשית עם ההורים עבודה על ההורות האינדיווידואלית של כל אחד מהם, ועל ההורות המשותפת שלהם, הבנת הדינמיקה של הילד ותרגום ההתנהגויות הגלויות למשמעויות הסמויות, הבנת צרכיו של הילד וכיצד ניתן להיענות להם.
לחלק מההורים יש משאלה סמויה, להביא את הילד לטיפול כמו שמביאים מכונית למוסך "לתיקון הקלקול", ואז נדרש תהליך שבו יבינו כי הם חלק מתהליך הריפוי ואינם חיצוניים לו או מנותקים ממנו.
הדרכת הורים כוללת מספר אלמנטים, לא תמיד יופיעו כולם, הדבר תלוי במידה רבה בגישה הטיפולית של הדמות המטפלת:
הדרכה פסיכו-חינוכית שמסבירה מצב מנטלי או התפתחותי מסוים של הילד או של ההורה
מנטליזציה הורית – עבודה על פיתוח יכולתו ונכונותו של ההורה להתייחס לילדו כבעל תודעה ועולם פנימי משלו ונפרד מזה של ההורה
הקניית כלים להתמודדות מיטיבה של ההורה עם הילד

מקורות:
ישי, ר., ואורן, ד. (2006). הורות חסומה והורות ממומשת – הורות כמעשה יצירה ותרומתה של הדרכה דינמית באוריינטציה פסיכואנליטית להורים, שיחות, כ(3), 251-264.
שפירא, ר. (2020). עבודה עם הורים בראייה פסיכואנליטית, שיחות, ל"ד (3), 215-223.

הדרכת הורים