טיפול CBT

CBT - Cognitive Behavior Therapy טיפול קוגניטיבי התנהגותי


מה זה בעצם CBT?


CBT זה ראשי תיבות של Cognitive Behavior Therapy - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית לפיה המחשבות – הקוגניציה, הן אלה המשפיעות על עולמנו הפנימי ועל ההתנהגות והרגש. למעשה , כל ההתנהגויות שלנו מבוססות על המחשבות שלנו והן פועל יוצא שלהן

במה CBT שונה מטיפול רגיל או הטיפול הקלאסי כמו שאנשים מתייחסים לזה?


הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הוא מאד מאד ממוקד, הוא מתמקד בכאן ועכשיו ובעצם אנחנו מלמדים את המטופל לחשוב מחשבות יותר אדפטיביות וכפועל יוצא התנהגויות ודרכי פעולה.. כלומר מלמדים אותו לפתוח עוד אופציות לחשיבה ולפרשנות של הסיטואציה. אנחנו כן מבררים את העבר בתחילת התהליך, כדי לדעת מה הסכמות ומהן אמונות הליבה עליהן מושתתת החשיבה והפרשנות של הסיטואציות, אבל אנחנו לא ""ניתקע"" שם, אנחנו כן נלמד את המטופל דרכים אדפטיביות יותר להתמודד עם הסיטואציות המורכבות , בעקר דרך חשיבה מציאותית מקדמת.


לכל אחד מאתנו יש חוויות ילדות שהן אלה שמעצבות את אופן הפרשנות שלו את העולם, את האופן בו הוא חווה את העולם ומתוך כך, הוא מגיב לסיטואציות שהוא נתקל בהן .


מתי אנחנו מזהים קושי? שהפרשנות שלך לסיטואציות הן לא אדפטיביות וכפועל יוצא גם ההתנהגויות אם למשל עברת טראומה מסוימת שבעקבותיה את נמנעת ממצבים שיכולים להזכיר את הטראומה שחווית, זה בעצם גורם לך לצמצום הפעילות בחיי היום .


אתה מכליל מתוך הסיטואציה שעברת, מתוך הטראומה שחווית לאירועים שאינם קשורים. נניח שעברת תאונה בכיכר מסוימת בחולון, אז במקרה הטוב את תימנעי מלהגיע לאותה כיכר, ובמקרה היותר גרוע את גם אולי תימנעי מלהמשיך לנהוג ברכב או לצאת לרחוב שמה תפגעי לאור הטראומה, למרות הסבירות הנמוכה שתחווי את אותה חוויה טראומטית שוב. כך למשל אנחנו רואים אנשים אחרי פיגועים שנמנעים מלהגיע לאותו אזור בו קרה הפיגוע, למרות שהסבירות שיתרחש שם פיגוע נוסף היא מאד נמוכה.


יש מגוון כלים, כגון:

ניטור של מחשבות והתנהגויות לפני אירוע מעורר, שזה האירוע החרדתי. זאת למשל אחת הטכניקות שהיא מאד חשובה ולכן כמו שאמרתי המטופל שותף מהרגע הראשון כי חלק משיעורי בית הראשנים שאנחנו ניתן לו כדי ללמוד אנחנו בעצם חוקרים יחד את התופעה, המטפל והמטופל וחלק מהחקירה זה בעצם ניטור אירועים מעוררים- כלומר מה קורה נניח לפני שאני יוצא מהבית.


דרכי הפרכה והתמודדות שזה בדיקת מציאות אובייקטיבית, אנחנו עושים בתשאול סוקראטי- בעצם ממש לשאול את המטופל שאלות של חקר האמת כדי להוכיח לו, שהמחשבה שלו היא לא הגיונית עובדתית.


לשאילת שאלות אנחנו קוראים החץ היורד שאנחנו מתעמקים ומתעמקים ושואלים ואם יקרה אז מה יקרה? ואם ככה אז מה ככה? כלומר האם- ואז- וממש יורדים ויורדים עד שבעצם המטופל רואה שהמחשבה שלו היא לא אדפטיבית.


אחד המודלים הנוספים להתערבות זה המודל לפתרון בעיות שאתה ממש מגדיר, מנסח את הבעיה, ואת הפתרון שלה שמבוססת על תגובה, שיש בה התמודדות התנהגותית, רגשית, קוגניטיבית (המותאמת לבעיה), כך שהיא פותרת אותה או מאפשרת לאדם לחיות איתה. בתהליך פתרון הבעיות אתה מזהה את המחשבות והרגשות המעכבים ובעצם קובע לך מטרות ניתנות להשגה באמצעות הפתרון . זה מאד מתאים לאנשים שלא רוצים להיכנס לתהליך דינאמי וארוך.




לאיזה סוגי בעיות את חושבת ששיטת הCBT מתאימה במיוחד?


CBT מאד מומלץ לאנשים שכמובן חוו פוסט טראומה ועברו מצב טראומטי. היא מאד מומלצת באופן כללי לאנשים שסובלים מפוביות ומחרדות, זה נמצא מאד מאוד יעיל. כך גם לאנשים בדיכאון או לאנשים שנתקלים בקשיים, באירועי חיים ומחפשים פתרון יעיל ואפקטיבי.


אז האם CBT הוא טיפול קצר יחסית לטיפול הדינאמי?


הוא לא בהכרח יותר קצר, אבל הוא מאד ממוקד, עובד ספציפית על הקושי ועל הסימפטומים.


לאילו קשיים טיפול CBT נמצא יעיל?

טיפול CBT נמצא יעיל למגוון הפרעות ובהן:

  • חרדה על סוגיה השונים והתקפי חרדה

  • דיכאון

  • OCD

  • פחדים ספציפיים למשל: חרדת נהיגה, פחד ממקומות סגורים, פחד גבהים, פוביית דם, פחד מהקאות ועוד ועוד


במה CBT דומה ל Coaching (קואצ'ינג)?


אימון זהו שם כולל למגוון שיטות התערבות ממוקדות שכל אדם יכול ללמוד במסגרת קורס הנע בין מספר ימים למספר חודשים. שיטות ההתערבות כוללות אלמנטים מעולם ה CBT הכוללים:

  • חשיבה חיובית

  • הצבת יעדים מדידים

  • עבודה על חסמים

ועוד.

ליווי זה הינו קצר טווח, מתאים לאנשים שאין להם מורכבויות נפשיות או הפרעות מאובחנות, שאינם נוטלים טיפול פסיכיאטרי שכל מה שהוא זקוקים לו הוא הליווי והחיזוק מהצד, בדומה למאמן כושר.

קואוצ'ינג מתאים אולי לדברים שהם יותר רכים, הוא מאד עוזר ותורם בקביעת מטרות שאתה רוצה להשיג אבל כשיש לך בעיה משמעותית ואקוטית ומאובחנת שאתה צריך להיות בה מאד זהיר, חשוב להכיר את התופעות לעומק.

לעומת זאת, במידה ויש מורכבות ביחסים, היסטוריה של חרדות או דיכאונות, תסמינים של OCD, אבחנות של מחלות נפש שונות ועוד - הרי שיש צורך באיש טיפול שרכש כלים של CBT.


גם CBT יכולים ללמוד אנשים שאינם מטפלים במקור, ולכן חשוב לוודא שהמטפל/ת אליו/ה פונים הם עם תואר שני טיפולי והכשרת המשך ב CBT.

כך תדעו שאתם נתונים בידיים מקצועיות ואמונות של מטפל/ת שיידעו מה לעשות במידה ויעלו מורכבויות נפשיות במהלך הטיפול.

אנשים העוסקים באימון /קואצ'ינג לא בהכרח מכירים לעומק את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שעוברים על נפש האדם - נושא שהוא קריטי במיוחד בפתולוגיות כמו דיכאון או חרדה ובכלל.


איך מתנהל טיפול CBT?

המטפל/ת מכירים את ה DSM-5 - ספר האבחנות הפסיכיאטרי, יודעים לזהות את הפתולוגיות השונות ומתוך כך לגזור את ההתערבות המתאימה בזהירות רבה.

התהליך מתחיל באבחון מדד ההפרעה - לפני התהליך, במהלכו ולאחריו, על מנת למדוד את שיפור המצב בנקודות זמן שונות במהלך הטיפול.


האם טיפול CBT מתאים לילדים?


היות שטיפול CBT מבוסס על איתגור דפוסי חשיבה, הרי שעל הילד/ המטופל להיות עם קוגניציה מפותחת דיה ובשלות רגשית מספקת על מנת לעשות עבודה מסוג זה.

אמנם בגילאים הצעירים, עבודת ה CBT נעשית במידה רבה באמצעות משחקים, קלפים ותמונות, הרי שאנשי המקצוע בתחום טוענים כי ניתן להתחיל ולטפל בילדים באמצעות CBT בין גיל 7 ל-9, תלוי בילד או בילדה הספציפיים המועמדים לטיפול.

טיפול CBT

טיפול CBT טיפול קוגנטיבי התנהגותי.

מה זה בעצם CBT?

CBT זה ראשי תיבות של Cognitive Behavior Therapy - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. אבי השיטה הוא הוא הפסיכיאטר והמטפל הנפשי אהרון בק, החידוש המרכזי שהביא אהרון בק, אבי גישת הטיפול הקוגניטיבי הינו שהמחשבות – הקוגניציה הן אלה המשפיעות על עולמנו הפנימי ועל ההתנהגות והרגש. למעשה , כל ההתנהגויות שלנו מבוססות על המחשבות שלנו והן פועל יוצא שלהן.

מבחינת ההתפתחות ההיסטורית של טיפול CBT בעולם, המהפכה הקוגניטיבית שהוביל בק מיוחסת לגל השני של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהופיע בין הטיפול ההתנהגותי הקלאסי לבין עלייתן של השיטות ממוקדות הקבלה והשינוי שמיוחסות לגל השלישי.

במה CBT שונה מטיפול רגיל או הטיפול הקלאסי כמו שאנשים מתייחסים לזה?

הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הוא מאד מאד ממוקד, הוא מתמקד בכאן ועכשיו ובעצם אנחנו מלמדים את המטופל לחשוב מחשבות יותר אדפטיביות וכפועל יוצא התנהגויות ודרכי פעולה.. כלומר מלמדים אותו לפתוח עוד אופציות לחשיבה ולפרשנות של הסיטואציה. אנחנו כן מבררים את העבר בתחילת התהליך, כדי לדעת מה הסכמות ומהן אמונות הליבה עליהן מושתתת החשיבה והפרשנות של הסיטואציות, אבל אנחנו לא "ניתקע" שם, אנחנו כן נלמד את המטופל דרכים אדפטיביות יותר להתמודד עם הסיטואציות המורכבות , בעקר דרך חשיבה מציאותית מקדמת.

לכל אחד מאתנו יש חוויות ילדות שהן אלה שמעצבות את אופן הפרשנות שלו את העולם, את האופן בו הוא חווה את העולם ומתוך כך, הוא מגיב לסיטואציות שהוא נתקל בהן .

מתי אנחנו מזהים קושי?. שהפרשנות שלך לסיטואציות הן לא אדפטיביות וכפועל יוצא גם ההתנהגויות אם למשל עברת טראומה מסוימת שבעקבותיה את נמנעת ממצבים שיכולים להזכיר את הטראומה שחווית, זה בעצם גורם לך לצמצום הפעילות בחיי היום .

אתה מכליל מתוך הסיטואציה שעברת, מתוך הטראומה שחווית לאירועים שאינם קשורים. נניח שעברת תאונה בכיכר מסוימת בחולון, אז במקרה הטוב את תימנעי מלהגיע לאותה כיכר, ובמקרה היותר גרוע את גם אולי תימנעי מלהמשיך לנהוג ברכב או לצאת לרחוב שמה תפגעי לאור הטראומה, למרות הסבירות הנמוכה שתחווי את אותה חוויה טראומטית שוב. כך למשל אנחנו רואים אנשים אחרי פיגועים שנמנעים מלהגיע לאותו אזור בו קרה הפיגוע, למרות שהסבירות שיתרחש שם פיגוע נוסף היא מאד נמוכה.

יש מגוון כלים, כגון:
ניטור של מחשבות והתנהגויות לפני אירוע מעורר, שזה האירוע החרדתי. זאת למשל אחת הטכניקות שהיא מאד חשובה ולכן כמו שאמרתי המטופל שותף מהרגע הראשון כי חלק משיעורי בית הראשנים שאנחנו ניתן לו כדי ללמוד אנחנו בעצם חוקרים יחד את התופעה, המטפל והמטופל וחלק מהחקירה זה בעצם ניטור אירועים מעוררים- כלומר מה קורה נניח לפני שאני יוצא מהבית.


דרכי הפרכה והתמודדות שזה בדיקת מציאות אובייקטיבית, אנחנו עושים בתשאול סוקראטי- בעצם ממש לשאול את המטופל שאלות של חקר האמת כדי להוכיח לו, שהמחשבה שלו היא לא הגיונית עובדתית.


לשאילת שאלות אנחנו קוראים החץ היורד שאנחנו מתעמקים ומתעמקים ושואלים ואם יקרה אז מה יקרה? ואם ככה אז מה ככה? כלומר האם- ואז- וממש יורדים ויורדים עד שבעצם המטופל רואה שהמחשבה שלו היא לא אדפטיבית.

אחד המודלים הנוספים להתערבות זה המודל לפתרון בעיות שאתה ממש מגדיר, מנסח את הבעיה, ואת הפתרון שלה שמבוססת על תגובה, שיש בה התמודדות התנהגותית, רגשית, קוגניטיבית (המותאמת לבעיה), כך שהיא פותרת אותה או מאפשרת לאדם לחיות איתה. בתהליך פתרון הבעיות אתה מזהה את המחשבות והרגשות המעכבים ובעצם קובע לך מטרות ניתנות להשגה באמצעות הפתרון . זה מאד מתאים לאנשים שלא רוצים להיכנס לתהליך דינאמי וארוך.

לאיזה סוגי בעיות את חושבת ששיטת הCBT מתאימה במיוחד?

CBT מאד מומלץ לאנשים שכמובן חוו פוסט טראומה ועברו מצב טראומטי. היא מאד מומלצת באופן כללי לאנשים שסובלים מפוביות ומחרדות, זה נמצא מאד מאוד יעיל. כך גם לאנשים בדיכאון או לאנשים שנתקלים בקשיים, באירועי חיים ומחפשים פתרון יעיל ואפקטיבי.

אז האם CBT הוא טיפול קצר יחסית לטיפול הדינאמי?

הוא לא יותר קצר, אבל הוא מאד ממוקד, עובד ספציפית על הקושי.

ממה שונה CBT מקואצ'ינג?

מי שמגיע לטפל בCBT זה בד"כ אנשים שמגיעים מעולמות הטיפול ומכירים טכניקות התערבות נוספות. אני חושבת שכדי להיות מטפל CBT מאד חשוב להכיר גם תאוריות שונות וטכניקות התערבות שונות ובעצם להכיר את נפשו של האדם. אני לא כ"כ בטוחה שאנשים שעושים קואצ'ינג מכירים לעומק את התהליכים הרגשים והקוגניטיביים שעוברים על נפש האדם שזה נראה לי משהו שהוא קריטי במיוחד בפתולוגיות כמו דיכאון או חרדה ובכלל.

מאד חשוב להכיר את הDSM-5, את הפתולוגיות השונות ולדעת איך להתערב וצריך לעשות את זה מאד בזהירות. אנשים שבאים מתחום האימון ואין להם את הכלים הטיפוליים ואת ההבנה הטיפולית אני חושבת שזה יכול להיות מאד מאוד מסוכן והם בוודאי לא יכולים להתערב בחלק גדול מהאוכלוסיות שדיברתי עליהן שהן מאובחנות פסיכיאטרית.

קואוצ'ינג מתאים אולי לדברים שהם יותר רכים, הוא מאד עוזר ותורם בקביעת מטרות שאתה רוצה להשיג אבל כשיש לך בעיה משמעותית ואקוטית ומאובחנת שאתה צריך להיות בה מאד זהיר, חשוב להכיר את התופעות לעומק. אגב אחד הדברים שאנחנו עושים בCBT זה אבחונים- לפני במהלך, אחרי התהליך, מתוך היכרות עם הפתולוגיות השונות. למשל אנחנו עושים אבחון של מה מדד הדיכאון שאתה נמצא או רמת החרדה שאתה מצוי בה.

טיפול CBT

מומחים בתחום

Spinner-1s-200px.gif