גירושין בקרב משפחות חד מגדריות (משפחות חד מיניות)

בישראל על פי ההערכות מתנהלים כ 18,000 משקי בית, של בני זוג מאותו המין, למעלה מאלפיים משקי בית שבהם בני הזוג הן שתי נשים לסביות מגדלים ילדים (25% מקרב הלסביות) וכמה מאות בקרב משקי הבית בהם בני הזוג הם הומואים (7%) מגדלים ילדים (מתוך האתר משפחה חדשה).

בישראל על פי ההערכות מתנהלים כ 18,000 משקי בית, של בני זוג מאותו המין, למעלה מאלפיים משקי בית שבהם בני הזוג הן שתי נשים לסביות מגדלים ילדים (25% מקרב הלסביות) וכמה מאות בקרב משקי הבית בהם בני הזוג הם הומואים (7%) מגדלים ילדים (מתוך האתר משפחה חדשה). מאמרים רבים דנים בשאלה מה קורה בין בני/ בנות זוג מקהילת הלהט"ב במהלך גירושין מבחינה חוקית, מבחינת משמורת אך זונחים את הפן הרגשי של התמודדות הילדים עם עצם הפירוד. ילדים הגדלים במשפחות להט"ביות נולדים לתוך תיוג, לתוך שונות- גם אם הם ילדים מאושרים, מפותחים וטובי לב, הרי הם מושא לבחינת הסביבה- "מה אם הבנות יגדלו להיות לסביות בגלל חיקוי סביבתי?", "איך אימהות יכולות לתת לבן מודל של אבא?", "איך אבות יכולים להעניק לתינוקות בשלבי חייהם הראשונים מה שרק נשים יכולות", אילו רק חלק מהמחשבות או האמירות שמופנות מצד הסביבה הקרובה והרחוקה כלפי אותם ילדים.

ההתמודדות היא מורכבת, יש הורים שמרנים שסבורים שעדיף להרחיק את ילדיהם מסביבת ילדי להט"ב "שלא יתחילו לשאול שאלות" או "שלא ילמדו מזה" וכל זאת במטרה לשמר את ילדיהם שלהם בתוך הזרם, בתוך הנורמה, בתוך הנורמליות- כאילו שיש בכלל דבר כזה. על רקע המורכבות הזו, כשזוג הומוסקסואלי או לסבי בוחר לפרק את החבילה / להתגרש, ילדיהם הופכים להיות מתויגים בשנית. הפעם הם לא רק ילדים ממשפחה אחרת, הם גם ילדים למשפחה גרושה. ועל אף היקף הגירושין ההולך וגובר עם השנים, גירושין הם עדיין מקור לבושה, להדרה ונקשרים לכישלון. יש המצקצקים בלשונם שיגידו "מלכתחילה זוגיות לא נורמלית כזו נועדה לכישלון", אחרים מבינים שכולנו בני אדם ולעיתים יחסים עולים על שרטון ללא קשר למין או מגדר ההורה. הילדים אינם יודעים להמשיג את כל זה, הם אינם יודעים להגיד לעצמם "זה שנולדתי מתרומת זרע לשתי אימהות" או "זה שנולדתי מאם פונדקאית לשני אבות" ושהוריי החליטו להיפרד- לא אומר שום דבר עליי. הרי גם ילדים ממשפחות הטרוסקסואליות נורמטיביות שמתפרקות נוטלים על עצמם את האשמה וחושבים "זה בטח קרה כי הייתי ילד רע", לא כל שכן במקרה של ילדים למשפחות חד מיניות. כשנמצאים בתהליך של פירוק הזוגיות, כדאי להקדים תרופה למכה, ולאפשר לילד תמיכה רגשית שתלווה אותו בתהליך הפירוד, תסייע לו לעבד את הפרידה בצורה יעילה ותאפשר לו להמשיך הלאה, תוך התאמה מרבית לשני הבתים של הוריו אליהם עליו להסתגל.