מה חשוב לנו לזכור בתור הורים?
זה לא נגדי, זה בעדו – הורים רבים נוטים לייחס התנהגויות של ילדיהם כאילו הן מכוונות נגדם. ילד שמפעיל מוסיקה ששנואה על ההורה בווליום גבוה; ילדה שמתלבשת באופן שמביך את הוריה בציבור; ילד שבוחר להסתפר בצורה מוזרה וכיוצא באלו. ילדים הם באופן כללי די מרוכזים בעצמם, וכמעט כל מה שהם עושים הוא למען עצמם ולא נגדכם. אף ילד לא מגיע הביתה ואומר לעצמו "היום ממש בא לי לפזר את החפצים בסלון כדי להטריף את אימא" ואף ילדה לא חושבת לעצמה "עכשיו אני אגביר את הווליום כדי להוציא את אבא מדעתו". עצם ההבנה הזו מרגיעה, ותאפשר לכם להגיב ממקום יותר שקול ומאוזן. המטרה שלכם צריכה להיות העלאת מודעות הילדים לכך שיש לכם צרכים והם לא פחות חשובים מאלו שלהם, וביחד חשבו על פתרון ביניים שיכבד את שני הצדדים.
אין ילד רע, יש ילד שרע לו – ראשית כדאי לקרוא תיגר על מושג הרוע, כי מהו רוע בעצם? האם תוקפנות? כוונות זדון? נקמנות? מעשים רעים? אנשים שונים יגדירו רוע באופן שונה, ואמנם תינוק נולד עם תכונות מסוימות, טמפרמנט מסוים, אך לצד אלו הוא מתעצב אל מול קשריו עם הדמויות המטפלות המשמעותיות בחייו. יש ילדים שיחוו כקשים בגלל שהטמפרמנט שלהם שונה מאוד מזה של הוריהם, ולהורים קשה להכיל את זה. מצב זה גורם להורה להגיב באופן שלילי לילד שקשה גם לו בתוך הקשר וכך נוצרים עימותים הדדיים. אם אתם רואים את הילד שלכם מציק לאחרים, מתנכל לחרקים או לבעלי חיים, אינו מוכן לחלוק באופן שאינו תואם את גילו ההתפתחותי או כל התנהגות אחרת שנחווית על ידיכם כרעה – עצרו לרגע וחשבו- מה מציק לו? מה גורם לו להתנהג כפי שהוא מתנהג? מה חסר לו? ובעיקר - איך אפשר לכוון אותו להתנהגות מועילה יותר לעצמו ולסביבה? שאלות אלו ואחרות יסייעו לכם להגיב לילדיכם באופן מקדם במקום להרחיק אותם מכם.
הילד שלי הוא לא שלוחה שלי – הילד שלכם יכול להידמות לכם בחיצוניות או בתכונות האופי, אך בסופו של דבר הוא אדם אחד יחיד ומיוחד שאין כמותו עוד בעולם. העדפותיו יכולות להיות שונות משלכם, כך גם תחביביו, רצונותיו ושאיפותיו. זה יכול להיות מאוד מתסכל בשביל אבא אוהד כדורגל שחלם על בן כדורגלן שיוכל לטפח ויחד ישחקו בשבתות, ויצפו במשחקים. אולי בפועל לאותו אב יש ילד עם שתי רגליים שמאליות שכל מאווייו נתונים למשחקי הרפתקאות במחשב ואין לו שום עניין לצפות במשחקים. חשוב כהורים שתבחינו איפה הכמיהות והשאיפות שלכם ביחס לילד נובעות מתוככם ואינן קשורות בהכרח לאלו של הילד, ותנו לו את התנאים לפרוח ולהתפתח בתחומים שטובים עבורו. הילד נפרד מכם בכל, וזה בדיוק מה שהופך את העולם והחיים ליותר מעניינים.
לעצות שהתפרסמו בכתבה ב YNET שלי ושל נשות מקצוע נוספות לחצו כאן
