מאת: שיר דרור, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית מהרצליה
למיקרוביום המעי השפעה ניתנת למדידה על המוח, משפיעה על מתח, חרדה, תסמיני דיכאון והתנהגות חברתית. ציר מיקרוביום-מעי-מוח זה עשוי להיות מתווך על ידי מנגנונים שונים כולל איתות עצבי, חיסוני והמערכת האנדוקרינית.
עד כה, רוב המחקרים בוצעו במודלים של בעלי חיים, בעוד שהמספר המצומצם של מחקרים בבני אדם התמקד במצבים פסיכיאטריים.
במחקר הנוכחי שבוצע ב 2020 נחקר ההרכב והמגוון של מיקרוביום המעי ביחס לאישיות האדם.
נעשה שימוש במודלים של רגרסיה כדי לשלוט בגורמים מבלבלים אפשריים.
השפעות של סוגים ספציפיים של חיידקים מוצגים כמנובאים באופן משמעותי על ידי תכונות אישיות.
ניתוחי גיוון של מיקרוביום המעי מגלים שאנשים עם רשתות חברתיות גדולות יותר נוטים להיות בעלי מיקרוביום מגוון יותר, מה שמצביע על כך שאינטראקציות חברתיות עשויות לעצב את הקהילה המיקרוביאלית של המעי האנושי.
בא לך לצאת? סורי, יש לי מיקרוביום מצומצם... אולי בפעם אחרת
תוצאות אלו מוסיפות מימד חדש להבנת האישיות שלנו ומגלות כי ציר המיקרוביום-מעי-מוח עשוי להיות רלוונטי גם לשונות התנהגותית באוכלוסייה הכללית וכן למקרים של הפרעות פסיכיאטריות.
אישיות מעצבת את עולמנו - היא משפיעה על בריאותנו, על הקשרים החברתיים שלנו, האופן שבו אנחנו מתמודדים עם מתח, מנבאת באילו עבודות נצליח ואפילו איך נרצה לבלות את זמננו הפנוי.
כמעט 50% מהאישיות זה תורשה, כלומר המשתנים הסביבתיים תורמים אף הם באופן משמעותי לאישיות שלנו. החידוש הוא שבנוסף לסביבה החיצונית, תחום המיקורביום - כלומר הסביבה הפנימית שלנו יכולה להשפיע על הפסיכולוגיה שלנו- כולל מערכת העיכול, מערכת החיסון, המטבוליזם, ההתפתחות ואפילו ההתנהגות.
למעשה מספר התאים המיקרוביאליים בגופנו מוערכת כמספר שווה למספר התאים האנושיים שלנו, כשמרבית החיידקים מאכלסים את המעיים
מחקרים מהעשורים האחרונים מספקים עדויות לכך שחיידקי המעי נמצאים באינטראקציה עם מערכת העצבים המרכזית, וממצאים אלה בעלי פוטנציאל להיות מכוונים לפיתוח טיפולים חדשניים למצבי אוטיזם ודיכאון.
עם זאת, רוב המחקרים עד כה בוצעו בבעלי חיים ועדיין לא ברור מה תהיה האפליקציה בבני אדם.
בעוד שיש אינדיקציה מסוימת לכך שאוכלוסיית חיידקי המעיים יכולה להיות מושפעת מהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, נותרת השאלה האם השונות באוכלוסיית חיידקי המעיים קשורה לאישיות?
כלומר לשונות התנהגותית בין אנשים שונים באופן עקבי לאורך זמן ובמצבים שונים ומתוך כך האם ניתנת לחיזוי רחב.
יכולים להיות אינספור מכניזמים שיכולים לתווך את האינטרקאציה בין אוכלוסיית חיידקי המעיים למוח, כולל תקשורת עצבית, מסלולים חיסוניים ואנדוקריניים.
כך למשל, נמצא כי שפע יחסי מסוג חיידקי מעיים דוגמת אלו השייכים לסוג Bacteroides – קשור קשר שלילי לסימני דיכאון במוח ולפיכך עשוי למלא תפקיד בציר המיקרוביום-מעי-מוח.
המחקר מצא קשר בין מגוון אוכלוסיית המעיים לבין הבדלים באישיות.
אנשים עם רשתות חברתיות מפותחות נמצאו כבעלי אוכלוסיית חיידקי מעיים מגוונת יותר ביחס לאנשים עם רשתות חברתיות פחות מפותחות. יתר על כן, שונות נמוכה באוכלוסיית חיידקי המעיים נמצאה קשורה בקשר חיובי לרמות מתח וחרדה, ותכונות אלו נקשרו גם להבדלים בהרכב הכללי של אוכלוסיית חיידקי המעיים.
יתר על כן, נמצא שאנשים שצרכו יותר מזונות פרו ביוטיים היו עם רמות חרדה ומתח נמוכות באופן משמעותי ונטו לסבול פחות ממחלות נפשיות, אך קשר זה לא נמצא בקרב אנשים שצרכו פרוביוטיקה באמצעות תוספי תזונה.
ממצא זה עקבי עם מחקר קודם שמצא שנשים שצרכו מזונות פרוביוטיים ממקור טבעי נטו לסבול מפחות תסמינים של חרדה חברתית, ובאופן דומה דיאטה יפנית מסורתית הכוללת מוצרי סויה מותססים – נמצאה קשורה להפחתה בתסמיני דיכאון: למשל מרק מיסו משמש בדרך כלל לבישול מקרוביוטי כרגולטור עיכול רב-עוצמה, וזהו למעשה אחד מהמצרכים של הרפואה היפנית המסורתית.
רוצה להכיר את עצמך טוב יותר ולטפל בהפרעות חרדה או דיכאון?
אנחנו כאן בשבילך לשיחת ייעוץ טלפונית ראשונה ללא עלות 077-8040210
מקורות:
Johnson K. V. (2020). Gut microbiome composition and diversity are related to human personality traits. Human microbiome journal, 15, None. https://doi.org/10.1016/j.humic.2019.100069
