טיפול בהתמכרות

התמכרות מתארת מצב בו מתקיים שימוש בלתי מבוקר בחומר או בהתנהגות (כמו למשל התמכרות למין) למרות הנזק שהוא גורם.

אנשים עם התמכרות צורכים חומר(ים) מסוימים דוגמת אלכוהול, טבק או סמים אסורים, עד כדי פגיעה ביכולותיהם התפקודיות. אנשים ממשיכים להשתמש בחומר גם כשהם יודעים שהוא מזיק להם.

אנשים הסובלים מהתמכרות עשויים להפגין עיוותים בחשיבה ובהתנהגות. מחקרי הדמיית מוח מראים שינויים באזורי המוח המתייחסים לשיפוט, קבלת החלטות, למידה, זיכרון ושליטה בהתנהגות.

השינויים בתפקודי המוח יכולים להימשך זמן רב לאחר שההשפעות המיידיות של החומר מתפוגגות, או במילים אחרות, לאחר תקופת השיכרון. שיכרון הוא הנאה עזה, אופוריה, רוגע, תפיסה ותחושה מוגברת ורגשות אחרים הנגרמים על ידי החומר, כאשר תסמיני השיכרון שונים עבור כל חומר.

בנוסף, מכורים מפתחים עמידות לחומר, כך שככל שחולף הזמן הם זקוקים לכמויות גדולות יותר כדי להרגיש את ההשפעות.

על פי המכון הלאומי לשימוש בסמים, אנשים מתחילים ליטול סמים ממגוון סיבות, כולל:

- תחושה טובה - תחושת הנאה, תחושת "היי", או שיכרון

- כדי לשפר את ההרגשה- לשחרר לחץ, לשכוח מבעיות, להקהות סבל נפשי

- על מנת לשפר יכולות- לשפר יכולות חשיבה או ביצוע (למשל מתמחים לרפואה שנדרשים לעמוד בשעות עבודה ארוכות ובלתי סבירות)

- סקרנות להתנסות או לחץ סביבתי

בנוסף להתמכרות לצריכת חומרים, אנשים יכולים לפתח התמכרות גם להתנהגויות דוגמת הימורים, בינג' (צפייה בסדרות ברצף), משחקי מחשב ועוד.

אנשים יכולים לפתח התמכרות פיזית ל:

- אלכוהול

- מריחואנה

- סמי הזיות

- שאיפת חומרים דוגמת טינר או דבק

- משככי כאבים

- סמי הרגעה

- סמים ממריצים

- טבק

מכורים עשויים להיות מודעים לבעיה ולא להיות מסוגלים להפסיק גם אם רוצים בזה. אלו שאינם מודעים לבעיה, חושבים שזה בשליטתם ויוכלו לעצור בכל רגע שיבחרו. ברגע שהם מנסים לראשונה להיגמל, הם מבינים את עומק הבעיה ועד כמה היא אינה נתונה לשליטתם. ההתמכרות יכולה לגרום לנזק פיזי ונפשי כמו גם לבעיות ביחסים בינאישיים – ובכלל זה עם בני משפחה או חברים או במקום העבודה.

צריכת אלכוהול וסמים היא אחד הגורמים העיקריים בגרימת מחלות שניתן היה למנוע ומוות בטרם עת.

סימפטומים של התמכרות ניתן לסווג לארבע קטגוריות עיקריות:

- שליטה לקויה – כמיהה או דחף חזק להשתמש; תשוקה או ניסיונות כושלים לצמצם צריכה או לשלוט בה.

- בעיות חברתיות – התמכרות מכשילה את היכולת להשלים משימות גדולות בעבודה, בבית הספר או בבית

- שימוש מסוכן – הצריכה נעשית בסטינג מסוכן; שימוש מתמשך למרות ידיעת ההשלכות

- השפעות סמים – עמידות (צורך להגדיל כמויות כדי להשיג את אותה השפעה); תסמיני גמילה (משתנים לפי סוג השימוש)

אנשים רבים חווים התמכרות יחד עם הפרעות פסיכיאטריות. תכופות ההפרעה הפסיכיאטרית קודמת להתמכרות או השימוש בחומר יכול להיות טריגר להתפרצות ההפרעה או להחרפת הפרעה קיימת.

טיפול בהתמכרות לחומרים

קיים טיפול יעיל להתמכרות לחומרים.

הצעד הראשון הוא הכרה של האדם בעצם זה שיש לו בעיה. תהליך ההחלמה עלול להתעכב כשלאדם אין מודעות לבעייתיות שבשימוש בחומר. אמנם יש התערבויות טיפוליות שמתחילות דווקא דרך סביבה דואגת, אבל כמובן שפנייה עצמית לטיפול היא המועדפת.

היות שהתמכרות משפיעה על מגוון תחומי חיים, לרוב נדרשים מגוון סוגי טיפול. לרוב, שילוב של טיפול תרופתי, טיפול פרטני וקבוצתי הוא היעיל ביותר. גישות טיפוליות שפונות למצבו הספציפי של הפרט ולכל הנושא התרופתי, הפסיכיאטרי ולקשיים החברתיים – הן האופטימליות להובלת תהליך ההחלמה.

נעשה שימוש בתרופות לדיכוי דחף פיזי לצריכת החומר, להפחתת תסמיני הגמילה וכדי למנוע נפילות. פסיכותרפיה יכולה לסייע לאדם עם התמכרות, להבין טוב יותר את התנהגויותיו ואת המוטיבציות שלו לשימוש, לפתח הערכה עצמית גבוהה יותר, ללמוד להתמודד עם לחצים ולהתייחס לכל נושא פסיכיאטרי אחר שעולה בטיפול.

תכנית הטיפול היא ייחודית לכל אדם, ונתפרת לפי צרכיו ויכולה לכלול אסטרטגיות של טיפול פורמלי שיכול לכלול:

- אשפוז לצורך גמילה פיזית

- קהילות טיפוליות

- ניהול הטיפול התרופתי ופסיכותרפיה

- תוכניות אשפוז אינטנסיביות

- שיקום

- קבוצות לעזרה עצמית דוגמת אלכוהוליסטים אנונימיים

- קבוצות עזרה עצמית כולל בני משפחה

מקור:

American Psychiatric Association