"היא אומרת לי שאין לי ממה להיות חרד, ואני יודע את זה, אבל זה לא עוזר לי בכלל, אם כבר – בדיוק להיפך".
ג' בן ה 36, תיאר לי בכאב איך הוא סובל לא רק מהחרדות שלו, אלא מהתגובה של אשתו, שנחווית אצלו כמבטלת, את מה שעבורו הוא סיוט בלתי נשלט.
התנסות בחרדה מדי פעם היא חלק נורמלי בחיים. עם זאת, אנשים הסובלים מהפרעות חרדה סובלים לעתים קרובות מדאגות קשות, מוגזמות ומתמידות המלוות בפחד ממצבים יומיומיים. לעיתים קרובות הפרעות חרדה כוללות גלים חוזרים ונשנים של תחושות פתאומיות של חרדה עזה ופחד מצמית המגיע לשיא תוך דקות בודדות – המכונים התקפי חרדה.
תחושות החרדה והתקפי החרדה הללו מפריעים לפעילות יומיומית, קשה לשלוט בהם, הם אינם פרופורציונליים לסכנה בפועל ויכולות להימשך זמן רב. חלק מהאנשים הסובלים מהתקפי חרדה עשויים להימנע ממקומות או מצבים מעוררי חרדה כדי למנוע רגשות אלה – מצבים אלו מוגדרים כהימנעות. התסמינים עשויים להתחיל במהלך הילדות או בשנות העשרה ולהמשיך לתוך הבגרות.
הפרעות חרדה הן שם כולל לכמה תתי סוגים של הפרעות: הפרעת חרדה כללית, הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית), פוביות ספציפיות וחרדת נטישה. לאדם יכולה להיות יותר מהפרעת חרדה אחת.
החדשות הטובות הן שלכל חרדה שהיא, טיפול יכול לעזור.
איך תדעו אם אתם סובלים מחרדה?
הסימנים והתסמינים הנפוצים של חרדה כוללים:
תחושת עצבנות, חוסר מנוחה או מתח
יש תחושה של סכנה, פניקה או אבדון הממשמש ובא
קצב לב מוגבר
נשימה מהירה (היפר-ונטילציה)
הזעה
רַעַד
תחושת חולשה או עייפות
קשיי ריכוז או מחשבה על כל דבר פרט לדאגה הנוכחית
קשיי שינה
בעיות במערכת העיכול
קושי לשלוט בדאגה
הימנעות ממצבים מעוררי חרדה
קיימות הפרעות חרדה מסוגים שונים:
אגרופוביה- סוג של הפרעת חרדה בה אתה חושש ולעיתים קרובות נמנע ממקומות או מצבים שעלולים לגרום לך להיכנס לפאניקה ולגרום לך להרגיש לכוד, חסר אונים או נבוך.
הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי כוללת תסמינים של חרדה עזה או פאניקה הנגרמת ישירות מבעיה בריאותית גופנית.
הפרעת חרדה מוכללת -כוללת חרדה מתמשכת ומוגזמת ודאגה מפעילויות או אירועים - אפילו בעיות שגרתיות. הדאגה אינה פרופורציונאלית לנסיבות בפועל, קשה לשלוט בה והיא משפיעה על תחושות פיזיות. לעיתים קרובות זה מתרחש יחד עם הפרעות חרדה אחרות או דיכאון.
הפרעת פניקה כוללת גלים חוזרים ונשנים של תחושות פתאומיות של חרדה עזה ופחד מצמית. יתכן שיש לך תחושות של אבדון מתקרב, קוצר נשימה, כאבים בחזה או לב דופק לב מהיר. התקפי חרדה אלה עלולים להוביל לדאגה מהישנותם או להימנעות ממצבים בהם הם התרחשו.
אילמות סלקטיבית היא הימנעות של ילדים מדיבור במצבים מסוימים, כמו בית ספר, גם כאשר הם יכולים לדבר במצבים אחרים, כמו בבית עם בני משפחה קרובים. מצב זה יכול להפריע לתפקוד בבית הספר, בעבודה ובחברה.
חרדת היפרדות היא הפרעה בילדות המאופיינת בחרדה שהיא מוגזמת לרמת ההתפתחות של הילד וקשורה בפרידה מהורים או מאחרים שיש להם תפקידים הוריים.
הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית) כוללת רמות גבוהות של חרדה, פחד והימנעות ממצבים חברתיים כתוצאה מתחושות מבוכה, מודעות עצמית ודאגה לשיפוט שלילי כלפיהם מצד הסביבה.
פוביות ספציפיות מאופיינות בחרדה גדולה כשאתה חשוף לאובייקט או סיטואציה ספציפיים ורצון להימנע ממנו. פוביות מעוררות התקפי חרדה אצל אנשים מסוימים.
הפרעת חרדה כתוצאה מצריכת חומרים ממכרים מאופיינת בתסמינים של חרדה או פאניקה עזה שהם תוצאה ישירה של שימוש לרעה בכדורים, נטילת תרופות, חשיפה לחומר רעיל או הפסקה בצריכת החומר.
הפרעת חרדה לא מוגדרת היא מונח לחרדה או פוביות שאינן עומדות בקריטריונים המדויקים של הפרעות חרדה אחרות כלשהן, אך משמעותיות מספיק כדי להציק ולהפריע לאדם בחייו.
אם אתם סובלים מחרדה, מה בכל זאת תוכלו לעשות?
בראש ובראשונה חשוב שתבינו שאתם לא אשמים בזה שאתם סובלים מחרדה. גם אם כמו ג', אתם שומעים אמירות מבטלות מהסובבים אתכם, דעו שהחרדה היא משהו שקורה לכם ולא נובעת מזה שעשיתם משהו לא בסדר.
אל תתנגדו. האוטומט של אנשים שסובלים מחרדה, הוא לנסות להתנגד לתחושה, להדחיק או להכחיש אותה, להיות בעשייה בלתי פוסקת או פשוט בהימנעות. כל אלו מנגנונים שבאופן פרדוקסלי רק מחזקים ומזינים את החרדה. קבלה רדיקלית של המצב שאתם חווים – מצב של חרדה, היא תנאי בסיסי כדי לאפשר לה ללכת כפי שהגיעה.
הכירו את מנגנון החרדה – החרדה היא כמו גל, מתחילה, מתגברת, מתעצמת, מגיעה לשיא מסוים ואז מתחילה לסגת. מה שקורה תכופות לאנשים הסובלים מחרדה זה, שעם התעצמות תחושת החרדה הם מנסים להימנע מהגורם מעורר החרדה. זה אולי עוזר לאותו הרגע, אבל הסכנה בכך היא שההימנעות מתחזקת את החרדה שתגיע שוב לאחר מכן. הבנת המנגנון כגל, שאם תישארו איתה במצב מעורר החרדה ולא תברחו כפי שהנפש שלכם מורה לכם לעשות- אתם תגיעו לשיא שאז ילך וייחלש.
הדבר האחרון שאדם שחווה חרדה רוצה לעשות- הוא להיות בתנועה. עם זאת, דווקא ספורט, ובפרט יוגה שמעודדת נשימות עמוקות – מסייע בשחרור אנדורפינים במוח שמשקיטים את החרדה.
פנו לטיפול פסיכותרפי - חרדה היא מצב בר טיפול. חיים עם חרדה משפיעים לרעה על איכות החיים, מצמצמים אותם ומחבלים בקשרים חברתיים. ישנן גישות שונות לטיפול בחרדה, בהן פסיכותרפיה דינמית שמאפשרת חקירת עומק של המנגנונים הנפשיים שהתפתחו והובילו לחרדה הקיימת ופיתוח מנגנונים יעילים יותר, פסיכותרפיה CBT הכוללת טיפול ממוקד בחרדה תוך שימוש בהסברה, חשיפה לגורמים מעוררי החרדה ועבודה קוגניטיבית על הפרשנויות.
